UX-DESIGNER

עיצוב ואפיון אפליקציות ומוצרים דיגיטלים UI UX

ux: user experience designer

User experience design (UXDUED, or XD)

From wiki

is the process of manipulating user behavior[1] through usability, usefulness, and desirability provided in the interaction with a product.[2] User experience design encompasses traditional human–computer interaction (HCI) design and extends it by addressing all aspects of a product or service as perceived by users. Experience design (XD) is the practice of designing products, processes, services, events, omnichannel journeys, and environments with a focus placed on the quality of the user experience and culturally relevant solutions.[3] Experience design is not driven by a single design discipline. Instead, it requires a cross-discipline perspective that considers multiple aspects of the brand/ business/ environment/ experience from product, packaging, and retail environment to the clothing and attitude of employees. Experience design seeks to develop the experience of a product, service, or event along any or all of the following dimensions:[4]

  • Duration (initiation, immersion, conclusion, and continuation)
  • Intensity (reflex, habit, engagement)
  • Breadth (products, services, brands, nomenclatures, channels/environment/promotion, and price)
  • Interaction (passive ↔ active ↔ interactive)
  • Triggers (all human senses, concepts, and symbols)
  • Significance (meaning, status, emotion, price, and function)

חוויית משתמש (מאנגלית: UX, קיצור של User Experience)

מתוך ויקי

היא החוויה שחווה משתמש קצה בזמן פעילותו במערכת (כגון אתרתוכנהאפליקציה), מוצר או שירות. חוויית המשתמש משיקה ומושפעת מממשק משתמש (UI).

מרכיבי חווית משתמש

  • שימושיות – Usability: הפונקציות הקיימות באתר וקלות התפעול שלהן (ביצוע פעולות, הזנת תוכן, קבלת משוב מתאים מן המערכת).
  • אסתטיות – UI: המראה הכללי של ממשק המשתמש, מידת היותו נעים לעין, שימוש באלמנטים גרפיים כגון, צבעים, צורות, פונטים וכו’ שיהיו אסתטיים עבור המשתמש.
  • תנועה ואינטרטרציה – Feel & Motion: אנימציה היא טרנד שלא ניתן להתעלם ממנו ומעניקה למשתמש זרימה טבעית ואינדיקציות קוגניטיביות למה קרה במסך. בין אם במעברים חלקים בין תצוגות ובין אם כחלק מרכזי מאופי המוצר.
  • אמינות: העברת מידע מהימן למשתמש והימנעות מטעויות או הטעיות.
  • נגישות: יצירת ארכיטקטורת מידע המתאימה לדרך בה המשתמש חושב או מחפש מידע באתר.

שימושיות (Usability) כמרכיב קריטי בחווית משתמש (UX)

שימושיות מורכבת מ 5 מרכיבים עיקריים:

  • לימודיות (Learnability): כמה קל למשתמשים לבצע מטלות פשוטות ברגע שנתקלו בפעם הראשונה בממשק?
  • יעילות (Efficiency): ברגע שמשתמשים למדו את הממשק כמה מהר הם מסוגלים לבצע מטלות?
  • זכירות (Memorability): כאשר משתמשים חוזרים למערכת אחרי פרק זמן ללא שימוש בה, כמה קל להם לרכוש מיומנות חוזרת?
  • שגיאות (Errors): כמה שגיאות משתמשים מבצעים, כמה חמורות השגיאות וכמה קל לתקן את השגיאות?
  • סיפוק (Satisfaction): מהי מידת האהדה שמשתמש רוחש למערכת?

השימושיות למעשה מגדירה כיצד הממשק מאפשר לבצע את העבודה לשמה נועד בצורה קלה נוחה ונעימה, דהיינו מגדיר למעשה את החוויה הבסיסית של המשתמש. ממשק בעל ציוני שימושיות נמוכים, בהכרח יפיק חווית משתמש לא טובה.

עיצוב ממשק המשתמש הפך למקצוע עצמאי, שבו עוסקים מומחים מתחומים שונים – פסיכולוגיההנדסת אנושמחשובעיצוב גרפי. בעיצוב מושקעים מאמצים ומשאבים רבים, כגון בניית אב טיפוס ועריכת ניסוי פיילוט במטרתה להבטיח יצירת ממשק ידידותי למשתמשנגיש ומעודד עבודה יעילה.

עיצוב ממשק המשתמש נעשה בעיקר על פי שיקולים פונקציונליים – מה הדרך הנוחה ביותר שבה יוכל המשתמש להגשים את מטרותיו באמצעות ממשק המשתמש והמערכת שמאחוריו תוך שמירה על אינטראקטיביות חוויתית. בדרך כלל באים לידי ביטוי גם שיקולים שיווקיים – יצירת ממשק משתמש שהופך את המוצר לאטרקטיבי ומובחן ממוצרים מתחרים. דוגמה מוכרת מאוד לכך היא עיצובו של בקבוק המשקה “קוקה-קולה” (זהו “ממשק המשתמש” למשקה שבתוך הבקבוק), שבו באים לידי ביטוי שיקולים פונקציונליים (אחיזה נוחה של הבקבוק) ושיווקיים (הבקבוק הוא סמל מסחרי).

דוגמה לשיקולים פונקציונליים בעיצוב ממשק המשתמש ראו בערך שימושיותניווט באתר אינטרנט, העוסק באחד מרכיביו של ממשק המשתמש.

ממשק המשתמש למוצרי תוכנה מאפשר לעיתים התאמה אישית שלו, לצרכים והעדפות ספציפיים של המשתמש. הדפדפן למשל, מאפשר התאמה אישית של גודל הגופן, אופן הצגת הקישורים ועוד. פרטי ההתאמה האישית נשמרים בדרך כלל תחת פרופיל המשתמש המתאים. לעיתים מתאפשר תמרון בצבעים ובסימנים הגרפיים של ממשק המשתמש, ובמקרה זה קרויות הווריאציות השונות בשם “מעטפת” (באנגלית: Skin, זהו ה”עור” של התוכנה, להבדיל מהפונקציונליות הנמצאת בתוכה).

אם יש לכם פרוייקט מאתגר, אני כאן!
שלחו לי הודעה

    iw עִבְרִית
    X
    ItayAlon.com
    הי
    איך אפשר לעזור?
    דילוג לתוכן